ת"א 1445/05

תקציר

המחלוקת בין רשות שדות התעופה לציילאן נסובה סביב ביטול הסכמים לעבודתה של ג'יילן בפרויקט בנייה רחב היקף. לב המחלוקת הוא האם הביטול היה חוקי, ובפרט האם הוא היה מוצדק בצו הקפאה נגד ג'יילן. בית המשפט בחן את התנהלות הצדדים ומצא כי לרשות היו עילות מספיקות לבטל את ההסכם בשל צו ההקפאה. התנהגותה של ג'יילן, לרבות הימנעותה מהתנגדות מיידית לביטול ועמדותיה הסותרות בבתי המשפט השונים, פעלו בניגוד לטענתה. בנוסף, בית המשפט מצא כי צו ההקפאה מנע מציילאן להמשיך בהתחייבויותיה על פי ההסכם. בית המשפט דחה גם את טענתו של ג'יילן כי הביטול נבע מחוסר תום לב וממניעים פסולים של הרשות, וקבע כי פעולות הרשות התבססו על שיקולים לגיטימיים. כמו כן, בית המשפט בחן את השאלה האם צ'יילאן עמדה בלוח הזמנים לביצוע העבודה ומצא כי צ'יילאן איחרה בלוח הזמנים מסיבות שיוחסו לה. בית המשפט דן גם בתביעת הרשות לנזקים שנבעו מהביטול ומצא את צ'יילאן אחראית לתשלום הפיצוי המוסכם בגין העיכוב בביצוע העבודה. בית המשפט חישב את הפיצוי לפי 7,884,000 ₪ - 1,664,640 ₪ עבור המבנה האווירי ו-1,664,640 ₪ עבור מבנה הקרקע. בית המשפט קיבל את טענות הרשות בדבר תשלומי יתר לציילן והבדלים בתשלומים לקבלנים חלופיים, וקבע כי סכומים אלה אינם שנויים במחלוקת ונתמכו בראיות. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את כל ראשי הנזק הנתבעים על ידי הרשות. באופן ספציפי, בית המשפט דחה את התביעה לתשלומים לקבלנים אחרים לפני כניסת המחליפים, שכן הרשות לא הצליחה להוכיח את דחיפות תשלומים אלה. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש להצמיד את הסכומים שנפסקו לרשות למדד המחירים לצרכן ולא למדד תשומות הבנייה, שכן סעיף 7.4 להסכם הבנייה לא תמך בהצמדת הסכומים הכספיים שנפסקו למדד האחרון. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת הרשות, קיבל את תביעתה העיקרית ודחה את תביעתה הנגדית של ג'יילן. ציילאן חויבה לשלם לרשות 25 מיליון שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 300 אלף שקל.