ת"א 36963-03-10

תקציר

התובעת, חברה בכינוס נכסים, תבעה פיצויים בגין הפקעת אדמותיהם לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל 1943. בחלקה המדוברת, הממוקמת בסמוך לצומת עין הקורא, הופקעו 9,156 מ"ר מתוך שטח כולל של 15,785 מ"ר. הנתבעת, שכבר שילמה פיצויים בגין ההפקעה מעבר ל-25% הראשונים של החלקה, טענה כי יתרת השטח אינה ניתנת לניצול, ולכן לא מגיע פיצוי נוסף. התובע טען אחרת, וקבע כי לא ניתן לנצל כלל את יתרת החלקה בשל בעיות גישה, והיא חסרת ערך. עוד טענו כי הוראות הפקודה הרלוונטית אינן צריכות לחול במקרה זה. בית המשפט קבע כי יש להפנות את תביעת התובעת לפיצוי בגין 25% הראשונים מהשטח המופקע לשר התחבורה, ולפיכך נדחה חלק זה של התביעה. השופט דחה גם את התביעה לפיצויים בגין יתרת השטח הלא מופקע של החלקה (6,629 מ"ר), וקבע כי התובע לא הוכיח כי הנזק הנטען נגרם כתוצאה מההפקעה. זאת ועוד, הפתרונות שהציעה הנתבעת לשיפור דרכי הגישה היו סבירים, וסירובה של התובעת נבע ממעמדה כתובעת סדרתית. לפיכך, הצעתו של הנתבע לשיפור דרכי הגישה תישאר בתוקף. השופט הורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע, לרבות שכר טרחת שמאי ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.