ת"ק 69949-08-25

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בת"ק 69949-08-25 שחמון נ' שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט לתביעות קטנות ברמלה, עוסק בסוגיית הסמכות העניינית לדון בתביעות המוגשות כנגד קופות חולים, ובפרט כאשר מדובר בתביעות שעניינן אינן נזיקין מובהקות. בית המשפט נדרש להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף, אשר הוגשה על ידי הנתבעת (קופת החולים), בטענה כי הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית הדין לעבודה מכוח סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. **המסגרת החוקית והפסיקתית** ליבת המחלוקת נעוצה בפרשנותו של סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר קובע: "לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות". סעיף זה מתווה כלל ויוצא מן הכלל: הכלל הוא כי לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט ייחודית בכל תביעה מן הסוגים המפורטים, למעט חריג אחד - תביעות נזיקין. **ניתוח בית המשפט לטענות הצדדים** 1. **טענת הנתבעת - הסמכות לבית הדין לעבודה:** הנתבעת טענה כי התביעה עוסקת ביחסים שבין מבוטח לקופת חולים, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן הסמכות לדון בה נתונה לבית הדין לעבודה. בית המשפט קיבל טענה זו. 2. **טענת התובע - התביעה הינה תביעת נזיקין:** התובע ניסה לעקוף את הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה בטענה כי תביעתו עוסקת בעיקרה בסעד נזיקי ולא בהחזר כספי מכוח החוק. 3. **דחיית טענת התובע על ידי בית המשפט:** בית המשפט דחה את טענת התובע. הוא פירש את החריג של "תביעת נזיקין" בסעיף 54(ב) לחוק באופן מצמצם. לשיטתו, חריג זה מתייחס לתביעות רשלנות רפואית או נזקי גוף תוצאתיים מובהקים המוגשים לבית המשפט האזרחי. לעומת זאת, תביעות להשבת סכומים ששולמו עבור שירותים שהמבוטח זכאי להם מכוח החוק, או תביעות הנוגעות למערך הזכויות והחובות מכוח החוק, אינן נחשבות לתביעות נזיקיות לצורך סעיף זה, וסמכותן מסורה לבית הדין לעבודה. 4. **התייחסות לעגמת נפש והוצאות:** בית המשפט הוסיף כי גם טענות לעגמת נפש והוצאות הנובעות ישירות מטיפול בבקשות החזר וזכויות מכוח סל הבריאות, נחשבות נלוות לסעדים שבסמכות בית הדין לעבודה ואינן עומדות בפני עצמן. הוא ביסס זאת על מספר פסקי דין עליונים (רע"א 363/08, רע"א 7325/12, רע"א 8772/23) ופסקי דין של בתי משפט שלום ואזורי. 5. **בחינת כתב התביעה:** בית המשפט בחן את כתב התביעה המתוקן ומצא כי עיקרו קשור במחלוקת בדבר ההחזר הכספי, וגם אם נדרש סכום נוסף, הוא נראה כקשור למחלוקת זו. לפיכך, התביעה אינה עונה על ההגדרה של תביעה נזיקית החוסה תחת החריג. **החידוש המשפטי בפסק הדין** החידוש המרכזי בפסק דין זה אינו בחידוש הלכתי מהותי, אלא ביישום קפדני וברור של הוראות החוק והפסיקה הקיימת בנוגע לסמכות העניינית. בית המשפט מדגיש את ההבחנה העקרונית בין "תביעת נזיקין" במובנה הקלאסי, אשר נדונה בבתי המשפט האזרחיים, לבין תביעות הנובעות מיחסי המבוטח-קופת חולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר סמכותן הייחודית נתונה לבית הדין לעבודה. הדגש שבית המשפט שם על כך שגם טענות לעגמת נפש והוצאות, כאשר הן נלוות לסכסוך על זכויות מכוח חוק הביטוח, אינן משנות את מהות הסמכות, הינו חיזוק של הגישה כי יש להפנות סכסוכים אלו לבית הדין לעבודה, שהוא "בית היוצר" לדיני העבודה וביטוח לאומי. **החלטה בדבר מחיקת התביעה (ולא העברתה)** אף על פי שהיה יכול בית המשפט, בדרך כלל, להשתמש בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (הסמכה להעביר תביעה לערכאה המוסמכת), במקרה זה הוא בחר למחוק את התביעה. הסיבה לכך, על פי נימוקי בית המשפט, היא שכתב התביעה המתוקן הוגש באופן לקוי, וגם הנספחים לו היו בבקשה נפרדת, מה שמעיד על אי-הבנה או חוסר הקפדה מצד התובע. ההחלטה למחוק ולא להעביר נועדה להדגיש את הצורך בהגשה ראויה ומלאה של התביעה בערכאה המוסמכת. **סיכום** פסק דין זה מהווה דוגמה ליישום עקבי של כללי הסמכות העניינית. הוא מחדד את ההבחנה בין סוגי התביעות המוגשות כנגד קופות חולים, ומדגיש כי כל סכסוך הנובע מיחסי המבוטח-קופת חולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, למעט תביעות נזיקין מובהקות, יידון בבית הדין לעבודה. ההחלטה למחוק את ההליך, בשל ליקויים בהגשת התביעה, מבהירה כי הצורך בהגשה תקינה של תביעה בערכאה המוסמכת הוא תנאי הכרחי.