עת"מ 14503-02-13

תקציר

העתירה מערערת על החלטת הרשויות בישראל שלא להעניק לעותרת הקולומביאנית מעמד חוקי במדינה באמצעות נישואיה לאזרח ישראלי. עיקר הטענות נסובות סביב כנות הקשר הזוגי והשפה בה נעשה שימוש בראיון לבקשה, שלטענת העותרת לא הייתה שפת אמה. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת הרשויות הייתה סבירה, נוכח הסתירות בראיונות העותרים ושהייתו הבלתי חוקית של העותר בישראל במשך שנים רבות. הסתירות בראיונות, כולל אלה הנוגעות לכתובת המגורים שלהם, פעילויות משותפות ולוחות זמנים של עבודה, מעלות ספקות לגבי כנות הקשר ביניהם. זאת ועוד, ניסיונו הקודם של העותר לרכוש מעמד באמצעות מערכת יחסים שונה עם אזרח ישראלי משתלב אף הוא בהחלטה. באשר ללשון הראיון, בית המשפט מכיר בחשיבות עריכתם בשפת האם של המרואיין, אך מוצא כי במקרה זה לא הצליחה העותרת להוכיח כי פער השפה השפיע על תשובותיה במידה שפגע בזכותה להציג את טענותיה. העותרת מסרה תשובות מפורטות, המעידות על הבנתה, ולא העלתה השגות במהלך הראיון או בהליך הערעור על מחסום השפה. משכך, קובע בית המשפט כי העותרים לא עמדו בנטל ההוכחה להתערבות בהחלטת הרשויות ודוחה את העתירה. עם זאת, בית המשפט ממליץ לרשויות לוודא שהראיונות נערכים על ידי דוברי ספרדית כדי למנוע התדיינות משפטית עתידית. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, ולעותר ניתנת שהות עד ליום 10.5.2013 לעזוב את הארץ.