רע"א 3690/18

תקציר

אדם הגיש בקשה לחברות במועדון לקוחות המנוהל על ידי חברה והסכים לקבל עדכונים, מבצעים והטבות באמצעות המדיה המופיעה בטופס הבקשה. המבקש מסר את מספר הטלפון הקווי במקום מספר טלפון נייד ומחק את הסעיף המתייחס למידע על ילדים. שנה לאחר מכן תבע המבקש את החברה, בטענה ששלחו 24 מסרונים שיווקיים לטלפון הנייד שלהם ללא הסכמה ובניגוד לחוקי התקשורת. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת המבקש ופסק פיצוי בסך 24,000 ₪. החברה ערערה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהפך את ההחלטה וקבע כי המבקש הסכים לקבל את ההודעות וכי החברה עמדה בדרישות החוק למשלוח הודעות אלה. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט העליון, שגם הוא דחה את תביעתם. בית המשפט הדגיש את היקפו המצומצם של ערעור שלישי ומצא כי הערעור התייחס בעיקרו לקביעות עובדתיות ולהחלת הדין על העובדות, דבר שאינו מצדיק התערבות נוספת. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי הסכמת המבקש ועמידת החברה בדרישות החוק נקבעו. בנוסף, ציין בית המשפט את חוסר תום הלב של המבקש בכך שלא ניסה להפסיק את ההודעות ולא הורה על הוצאות, נוכח היעדר מענה.