ת"א 20691-05-19

תקציר

פסק הדין דן במקרה שבו עורך דין ייצג שתי נתבעות, קשישה ובתה, בתביעה וזיכה אותן בפיצוי של 403,418 שקל. במקום להעביר את הכסף לנאשמים, עורך הדין השתמש בכסף לצרכיו וכתחליף להלוואה. עורך הדין גם לא דיווח לנתבעים על הפיצוי שהתקבל ועשה זאת רק שנים לאחר מכן. הנתבעים דרשו את כספם, אך עורך הדין החזיר סכום חלקי בלבד ושמר את השאר, בטענה שמדובר בשכר טרחה. פסק הדין דן בהתנהלותו הבלתי חוקית של עורך הדין ובחובה להשיב לנאשמים את מלוא הסכום, לרבות הריבית שנצברה במהלך השנים. כמו כן, היא קובעת את שכר הטרחה המגיע לעורך הדין, וקובעת אותו בשיעור המינימום מאחר שלא היה לו הסכם שכר טרחה עם הנתבעים והוא הפר את חובות הנאמנות שלו. בית המשפט מורה לעורך הדין לשלם לנאשמים 160,000 ₪, כולל סכום הקרן והריבית שנצברה, בצירוף 45,000 ₪ כהוצאות ושכר טרחת עורך דין. הסכום ישולם תוך 30 יום, או שייגרמו לו הפרשי ריבית והצמדה נוספים. פסק הדין הוא לטובת הנאשמים, ועורך הדין נדרש לקיים את פסק הדין או לעמוד בפני עונשים נוספים.