ע"א 8381/23

תקציר

הערעור נדחה בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בהתבסס על התקדים לפיו ערכאות ערעור מגלות איפוק בהתערבותן בהחלטות בית המשפט לפשיטת רגל, אלא אם כן קיימות פגם מהותי בנסיבות חריגות. פסק דין זה חוזר על ההבנה כי לבתי המשפט לפשיטת רגל שיקול דעת רחב בשל מומחיותם הייחודית ומומחיותם בתיקים. ערעורה של המערערת על ההחלטה לאשר מכירת עיזבון נדחה, שכן החלטות קודמות למימוש העיזבון לא עורערו והפכו למכריעות. חרף הזדמנויות רבות להציע חלופות למכירת העיזבון, נמנעה המערערת מלהציג פתרונות מעשיים, ובמקום זאת ניסתה לעכב הליכים. בית המשפט המחוזי לא מצא עובדות או נסיבות מוצדקות חדשות בטענותיה האחרונות של המערערת כנגד המכירה. זאת ועוד, באשר לדוחות הנאמנים, אישר בית המשפט כי הפיקוח נשמר למרות שלא הוגשו דוחות שנתיים, ולא מצא טעם בטענות המערער להפרת זכויות, וייחס את הבלבול הנטען להתנהלותו שלו. בעיקרו של דבר, בית המשפט עמד על מאמציו של המערער לעכב את ההליכים, והדגיש את הצורך להכיר במצבו ולאפשר פתרון. משכך, הערר והבקשה לעכב את ביצוע הפינוי נדחו מבלי להטיל הוצאות, שכן ההחלטה שיקפה את ההקשר הפרוצדורלי.