ת"פ 69298-11-18

תקציר

הנאשם הורשע בקשירת קשר ובריבוי סעיפים של גניבת רכב. מהראיות עולה כי הנאשם, יחד עם שותף בשם סרי, העבירו כלי רכב גנובים מישראל לרשות הפלסטינית. הנאשם לא נכח בגניבה הראשונית של הרכבים, אלא קשר קשר עם סארי להעביר את כלי הרכב הגנובים אל מעבר לגבול תמורת תשלום של 500 ₪ לרכב. נמצא כי הוא ביצע 11 עבירות כאלה בתוך תקופה קצרה. בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי תפקידו של הנאשם שקול לקבלת רכוש גנוב או סיוע לגניבה, ובמקום זאת סיווג את מעשיו כגניבה לפי סעיף 413ב(ב) לחוק העונשין. שירות המבחן המליץ על טיפול לנאשם והביע את האפשרות לשיקומו, אך ציין גם את הסיכון לפגיעה חוזרת. התובע טען לענישה מחמירה, תוך הדגשת ההשפעה המזיקה של גניבות הרכב על רכושם, כלכלתם ותחושת הביטחון של האזרחים, ואילו ההגנה ביקשה להקל בעונש בשל גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי ומצבו הסוציו-אקונומי. בית המשפט קבע כי טווח הענישה המתאים לכל העבירות יהיה בין 3 ל-5 שנות מאסר, בהתחשב במספר הקורבנות, חומרת העבירות וחלקו של הנאשם בקשירת הקשר. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 3.5 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצויים לקורבנות.