ע"א 3914/07

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את הערעור על ההחלטה הדוחה תביעת "פרעתי" – בקשה שהוגשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, המאפשר לחייבים להוכיח כי קיימו פסק דין או שאינם מחויבים עוד לעשות כן. עיקר עובדות המקרה נסובות סביב חוב שכירות שצברו המערערים - שוכרי מבנה תעשייה - כלפי המשיב - בעל הבניין. בעקבות פסק דין נגד המערערים בגין דמי שכירות שלא שולמו, פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל. המערערים טענו כי שני תשלומים, האחד בסך 70,000 ₪ והשני בסך 48,000 ₪, מחקו את חובם. התשלום הראשון, לטענתם, בוצע על ידי צד שלישי, אריסטוקרט אירועים 99 בע"מ, אשר העביר את הנכס מסאב מהמשיבה והתחייב להסדיר חלק מחובות המערערים. התשלום השני, כך נטען, נעשה על ידי נציג אריסטוקרט, מר מארק דאטיאשווילי, מטעמם. המשיב חלק על טענות אלה וטען כי החוב לא הוסדר. מנהל ההוצאה לפועל דחה את טענת ה"פרעתי" של המערערים, וקבע כי הם לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. באשר לתשלום בסך 70,000 ₪, קבע המשרד כי ראיות המערערים - הקלטה באיכות ירודה של שיחה - אינן קבילות. באשר לתשלום בסך 48,000 ₪, מצא המשרד כי בא כוח המשיב לא חתם על הסכם להסדרת חובות המערערים וכי התשלום בוצע על ידי מר דתיאשווילי בשם אריסטוקרט. לפיכך קבע המשרד כי יש לייחס את שני התשלומים לחובו של אריסטוקרט ולא לחוב של המערערים. אלא שפסק הדין מתערב בקביעותיה העובדתיות של לשכת ההוצאה לפועל. בעודו מקבל את ההחלטה בדבר התשלום בסך 70,000 ₪ – מאחר שהמערערים לא הביאו ראיות מספיקות – מצא השופט כי המשרד שגה במסקנתו לגבי התשלום בסך 48,000 ₪. מהראיות עולה כי מר דטיאשווילי שילם סכום זה בשם המערערים וביקש לזקוף אותו לחובם, טענה הנתמכת הן על ידי המערערים והן על ידי המשיב. בהסתמך על סעיף 50 לחוק החוזים, קבע השופט כי למערערים, או לאריסטוקרט מטעמם, יש זכות לקבוע איזה חוב יש לקזז את התשלום. לפיכך, יש לנכות את 48,000 ₪ מחובות המערערים למשיב. השופטת התייחסה גם לבקשת המשיב להוצאות מיוחדות, וציינה כי מדובר בפסיקה חריגה. נוכח ההליך ההוכחתי והנימוקים שהציעו המערערים, לא ראה בית המשפט טעם להטיל עליהם הוצאות מיוחדות. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.