ערר 8722-09-19

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורי הנישומים ומקבל את עררי הוועדה המקומית בדבר ביטול הקביעה בשומות המכריעות הנוגעות להקלות להדגשת מרפסות. הנישומים בחרו למנות שמאי מכריע לאחר קבלת שומות הוועדה המקומית, מכאן משתמע כי אין להם טענות כלפי השומות עצמן אלא רק כנגד סכומן. בחירה זו מגבילה את יכולתם להעלות טענות כנגד עצם החיוב, לרבות טענות לפטור. במקרה זה טענו הנישומים כי יש לפטור אותם מתשלום היטל השבחה בשל קבלת היתר בנייה לפי תמ"א 38, המעודדת חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. עם זאת, ההיתר המדובר לא ניתן במסגרת תמ"א 38, והנישומים לא הגישו את בקשתם להיתר במסלול זה. יתרה מכך, מרבית המסמכים שהוגשו על ידי הנישומים נוצרו לאחר שומת השמאי המכריע, והבקשה להיתר לא נבחנה ולא אושרה במסלול תמ"א 38. כתוצאה מכך, לא התקיימו תנאי הסף לפטור הנתבע, ובקשת הנישומים לתחולה רטרואקטיבית של תמ"א 38 נדחתה. ערעורי הוועדה המקומית, שביקשה לבטל את ההקלה למרפסות, התקבלו, והנישומים חויבו לשאת בהוצאות הוועדה המקומית.