בש"א 4820/13

תקציר

העותר ביקש ארכת מועד לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהקנה זכויות במקרקעין למשיבים. העותר הגיש בעבר שתי בקשות לביטול פסק הדין, אשר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. העותר טען כי יש לספור את הימים להגשת ערעור מיום ההחלטה בבקשה האחרונה, ואילו המשיבים התנגדו לבקשה זו. בית המשפט קבע כי הבקשה השנייה היא בעיקרה בקשה לעיון חוזר ולא האריך את תקופת הערעור. זאת ועוד, השיהוי הניכר בהגשת הערר – כשנה וחצי – לא היה מוצדק, והעותר לא הציג נימוקים מיוחדים לכך. עוד ציין בית המשפט כי אינטרס ההסתמכות של המשיבים על פסק הדין המקורי נפגע בשל השיהוי. משכך, נדחתה בקשת ההארכה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים.