עב"ל 7950-03-15

תקציר

ערעור זה נסב על החלטת בית הדין האזורי בחיפה שדחתה תביעה להכרה בטינטון, רעש קבוע באוזניים, כפגיעה בעבודה. המערער טען כי החלטת בית הדין האזורי לא הייתה צריכה להתבסס על חוות דעת של מומחה רפואי, אשר גובשה מבלי לבדוק את המערער והסתמכה על בדיקה אחת. עם זאת, המוסד לביטוח טען כי חוות דעתו של המומחה הרפואי תקפה, שכן הייתה לו גישה לכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ואין צורך בבדיקה גופנית. השאלה המרכזית הייתה האם הטינטון של המערער היה קבוע בעת שהגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי. המסמכים הרפואיים שהציג המערער הראו כי הטינטון שלו לא נחשב קבוע טרם הגשת התביעה. אמנם היו ראיות להחמרת הטינטון לאחר הגשת התביעה, אך בית המשפט ציין כי מסמכים רפואיים מאוחרים אלה לא יכלו לאשר את מצבו של המערער בעת הגשת התביעה. בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי, שהתבססה על מסמכים רפואיים בסמוך למועד התביעה, קבע בית המשפט כי למערער לא היה טנטון קבוע בעת הגשת תביעתו. בנוסף, המערער לא ביקש כל הבהרה או בדיקה גופנית על ידי המומחה הרפואי לאחר קבלת חוות דעתו. הערעור נדחה, כלומר החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.