ע"פ 91/80

תקציר

המערער הורשע באונס, תקיפה ושיבוש הליכי משפט בעקבות טענותיה של אשתו להתעללות מינית ופיזית. הוא ערער על ההרשעה באונס, וטען כי בעל אינו יכול להיות אשם באונס אשתו החוקית. הערעור התמקד בפרשנות המונח "בלתי חוקי" בסעיף 345 לחוק העונשין. בית המשפט העליון קבע כי העילה חייבת להיות בלתי חוקית, בנוסף להתנגדות האישה ולשימוש בכוח, על מנת לבסס את עבירת האינוס. בית המשפט פירש את המונח "שלא כדין" כמתייחס למעשה שאינו מותר על פי הדין האישי, שבמקרה זה היה הדין העברי. על פי ההלכה היהודית, יחסי אישות בכפייה אסורים, ולבעל אין זכות לכפות את אשתו. השופטים דנו גם בהשפעת המשפט האישי על האחריות הפלילית ועל כבודן של נשים במסגרת הנישואין. השופטת בן-פורת, אף שהסכימה לדחיית הערעור, הביעה הסתייגות מהצמדת מושג ה"אי-חוקיות" לדין האישי של בני הזוג. בית המשפט דחה את הערעור על ההרשעה אך קיבל את הערעור על העונש והפחית את תקופת המאסר לשנה וחצי.