ה"פ 2120-12-16

תקציר

התיק סובב סביב הסכם הלוואה והעברת זכויות וחובות הקשורות בו. בתביעה הראשונית טען קדם כי המעבר מג'וינט 5 לשותפות חדשה אינו חוקי. עם זאת, שני הצדדים הגיעו לפשרה, שאושרה על ידי בית המשפט, במסגרתו הצהיר קדם כי אין לו טענות בנוגע להעברה. למרות זאת, קדם הגישה תביעה חדשה, הפעם בטענה כי המשיבים הציגו מצגי שווא כדי לקבל את הסכמתם להעברה. השופט דחה את התביעה על הסף, בנימוק של עקרון ההשתק, המונע מצדדים להתדיין פעמיים באותו עניין. עילת התביעה בשתי התביעות זהה במהותה, וסובבת סביב תוקפה של המחאת הזכויות. כמו כן, קדם מנועה מלשלול את תוקפה של ההמחאה, כפי שהוחלט בפסק הדין הקודם. בנוסף, יש לדחות גם את הסעד המבוקש נגד המשיב הראשון, בגין הצהרה כוזבת כביכול, שכן הפנייה של קדם היא להגיש תביעה לביטול פסק הדין הקודם. כמו כן, התביעה נעדרת סעד אופרטיבי, ויש להימנע מסעד הצהרתי במקרים כאלה. לבסוף, קבע השופט כי טענותיה של קדם נגד השותפויות החדשות אינן עילת תביעה משום שהן אינן מבקשות סעד כלשהו. משכך, התביעה נדחית, וקדם חויב בתשלום הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.