ת"א 22097-05-20

תקציר

השאלה המרכזית בתיק זה סובבת סביב קביעת שכר הטרחה המגיע לעו"ד כרמון על ידי מחני, בעקבות ייצוג משפטי. התביעה מקבלת חלקית את בקשתו של עו"ד כרמון לשכר טרחה בהתאם למספר שעות העבודה, כאמור בהסכם בין הצדדים. ראשית, השופטת מציינת כי לשון ההסכם ברורה וחד משמעית, ועל פי הכלל חזקה על הצדדים כי התכוונו למשמעותו הפשוטה של הטקסט. כך, חתימתו של מח'ני על הסכם שכר הטרחה מאשרת את הסכמתו לשלם לעו"ד כרמון תעריף שעתי בסך 350 דולר. באשר למספר שעות העבודה, בית המשפט מוצא כי רישומי עו"ד כרמון אינם ברורים ואינם מלאים, מה גם שלא נשלחו למחני במקביל. בעוד עו"ד כרמון טען ל-483.9 שעות, בית המשפט לא יכול היה לאמת את מספר השעות המדויק בשל היעדר דיווחים בזמן אמת. עם זאת, הסכמתו של מחני לשלם 31,132 דולר ללא מחאה או הבהרה מרמזת על הסכמתו לשעות העבודה ויוצרת מצג לשביעות רצונו. השופטת מדגישה כי הימנעותו של עו"ד כרמון ממסירת חיוב סדיר ומפורט מקשה על הקביעה האם מדובר בחיובים "כפולים", "חסומים" או בגין עבודת מזכירות. עם זאת, בית המשפט מקבל כי שכר הטרחה הנדרש מבוסס על התעריף השעתי של ההסכם ואין צורך לבחון את סבירותו. באשר לטענות בדבר הפרת אמונים וחוסר תום לב מצד עו"ד כרמון, מסיקה השופטת כי טענותיו של מחני אינן נתמכות. מהראיות עולה כי עו"ד כרמון יידע את מכני מלכתחילה על הקשיים והסיכונים הכרוכים במאבק המשפטי. התבטאויותיו הבלתי עקביות של מח'ני בנוגע לאירועים קריטיים מערערות את אמינותו. השופטת מציינת כי ייצוגו של עו"ד כרמון את מכני בהליך בעל סיכויי הצלחה נמוכים אינו מהווה הטעיה או מצדיק אי תשלום שכר טרחה. יתר על כן, בית המשפט דוחה את תביעתה הנגדית של מחני, לרבות טענות לניכויים שלא כדין מהחזרי בית המשפט ומכספי הבטוחות. בית המשפט פוסק לטובת עו"ד כרמון בנקודות אלו, תוך הכרה בזכותו לשעבוד על הסכומים שנוכו. לסיכום, מחני חויבה לשלם לעו"ד כרמון 31,000 דולר (או 107,260 ש"ח) בניכוי 5,950 ש"ח, ובסך הכל 101,310 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. בנוסף, מחאני אחראי להוצאות של עו"ד כרמון בסך 8,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.