ב"פ 44/15

תקציר

פסק הדין דן בהפרות האתיות שביצעו שני עורכי דין, הנמען מס' 1 והמקבל מס' 2, ביחס לצוואה שנחתמה על ידי לקוח קשיש. בית המשפט דוחה את טענותיהם של שני הזוכים ומוצא אותם אשמים בכל העבירות המיוחסות להם. לגבי הנמען מס' 1, עורך דין עצמאי המעסיק עורכי דין נוספים, מגיע בית המשפט למסקנה כי היה מודע לנסיבות החתימה על הצוואה ולא פעל באופן מקצועי. בית המשפט דוחה את טענת בורותו ומציין כי גם אם נודע לו על הצוואה בדיעבד, כפי שהוא טוען, עדיין היו לו מספר דרכים להתמודד עם המצב אך לא עשה כן. בית המשפט מוצא אותו אשם גם בהגשת הצוואה לביצוע למרות שידע שהיא נערכה בניגוד עניינים. מקבל מס' 2, עובד של מקבל מס' 1, מורשע בכך שפעל מתוך ניגוד עניינים. בית הדין קובע כי היה עליה להיות מודעת לסכסוך ולהימנע מעריכת הצוואה, שכן היא מיטיבה עם אשת מעסיקה. בית המשפט מדגיש כי חובותיו של עורך דין שכיר כלפי לקוח זהות לחובותיו של בעל המשרד וכי נאמנות למעסיק הייתה צריכה להביא אותה לפסול את עצמה מכל פעולה שבה אינטרס המעסיק מתנגש עם זה של הלקוח. שני מקבלי הפרס מורשעים באי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין, בהתנהגות שאינה הולמת עורך דין ובחוסר נאמנות. בית המשפט מדגיש כי נסיבות החתימה על הצוואה, לרבות מצבו הפגיע של הלקוח וערפול האירועים, משליכות באופן שלילי על כבודו של מקצוע עריכת הדין. לסיכום, בית המשפט מחליט להרשיע את שני הנמענים בכל העבירות המיוחסות להם בתלונה.