ס"ע 8528-01-09

תקציר

המקרה הנדון נסוב סביב הקביעה האם שלושה תובעים, שעברו הכשרה מעשית במסגרת תוכנית הלימודים התלת שנתית שלהם במכללת נשר, היו עובדי הנתבעת, המכון הרפואי לב הגליל, בתקופת הכשרתם. השאלה המרכזית הייתה האם תכליתה העיקרית של ההתקשרות בין הצדדים היא ביצוע העבודה, ובכך לכונן יחסי עובד-מעביד. בית המשפט קבע כי תקופת ההכשרה היא חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים של התובעים, ולא התמחות נפרדת. נמצא כי המכללה דאגה לשיבוץ ההכשרה המעשית לסטודנטים, כאשר לנאשם לא הייתה כל השפעה בתהליך המיון. מטרת ההכשרה הייתה חינוכית, ללמד את התלמידים כיצד להפעיל מכשור רפואי לבדיקה, ולא בעיקר לביצוע עבודה. בית המשפט מצא כי ההכשרה הייתה פיקוחית במהותה, כאשר התלמידים למדו תחת הדרכתם של טכנולוגים רפואיים ורופאים מוסמכים. התובעים לא ערכו מבחנים באופן עצמאי והכשרתם לא כללה עבודה בפועל אלא הייתה יותר חניכה. כמו כן, לא הייתה התחייבות קבועה למספר שעות מוגדר, ונוכחות התלמידים לא הייתה מפוקחת. על סמך ממצאים אלה קבע בית הדין כי לתובעים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד עם הנתבעת. הכשרתם הייתה חינוכית בעיקרה, ולכן לא היו זכאים לשכר. התביעה נדחתה, והתובעים חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.