ע"א 2254/09

תקציר

בפסק הדין החליטה ערכאת הערעור לדחות את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם פסק דינו המפורט והמנומק של בית המשפט המחוזי שהתבסס בעיקרו על ממצאים עובדתיים ומהימנים. ערכאת הערעור הדגישה את העיקרון לפיו ככלל אין היא מתערבת בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם נפלה טעות יסודית, בשל מעמדה הנוח של בית המשפט הפרוצדורלי בהערכת עדויות עדים וראיות. בית המשפט המחוזי מצא כי עדותו של המערער הייתה מתחמקת ובלתי אמינה, דבר המערער את גרסת המערער לאירועים. צוין כי המערערת לא עמדה בהתחייבויות התשלום על פי ההסכם, למרות הארכות, שהצביעו על קשיים כלכליים. טענות המערערים בדבר המכירות והמלאי על ידי המשיב נדחו, שכן בית המשפט מצא כי המכירות היו בהתאם להסכם. גם טענות בדבר התנהלות חסרת תום לב מצד המשיב נדחו, שכן בית המשפט לא מצא ראיות להסתרה או למכירה פסולה. ערכאת הערעור בחרה שלא להידרש לטענות חדשות בסוגיות פרוצדורליות, שכן הן הועלו רק בשלב הערעור ולא הוכיחו כל דעה קדומה הנובעת מכך. כתוצאה מכך אושרה החלטת בית המשפט המחוזי, והמערערים חויבו בהוצאות המשפט של המשיבים, בסך 25,000 ₪ כל אחד. לפסק הדין הצטרפו סגני הנשיא א' ריבלין והשופט ס' ג'ובראן, שניתן על ידי השופט י' דנציגר ביום 3.1.2011.