בע"מ 7847/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מחלוקת משפטית ארוכת שנים על הזכויות בנכס, המכונה העיזבון, הממוקם במושב יד רמב"ם. התובעים המקוריים היו הוריו המנוחים של המשיב וכמה אחים שהיו גם המשיבים. להורים היו זכויות בעיזבון על פי הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל והמושב. עם פטירת האם היו הזכויות אמורות לעבור לאב, ולאחר מותו גם לבן המשיב, שנטען כי טיפל בהם. האחים עתרו לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בבקשה לבטל את העברת הזכויות או להקפיא כל העברה עד שהמשיב יחתום על הסכם פיצוי ביניהם. לטענת האחים, המשיב פעל להעברת כל הזכויות לעצמו ללא חתימת הוריהם ומבלי לקיים את התחייבויותיו כלפיהם. בית המשפט לענייני משפחה הגיע לפסק דין של פשרה, וקבע כי הזכויות בעיזבון יישארו בידי האב המנוח וכי הבית שנבנה על הקרקע על ידי המשיב שייך לו בלבד. עוד נקבע בפסק הדין כי הזכויות בעיזבון יועברו למשיב בתנאי שישלם לכל אחד מאחיו 25,000 דולר. כמו כן, נקבע כי אם המשיב לא יעמוד בתשלומים אלה, יבוטל רישום העיזבון על שמו. המשיב ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בטענה כי בית המשפט לענייני משפחה חרג מסמכותו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, קיבל את הערעור וביטל את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנימוק שהצדדים לא הסכימו לסעד הכספי האמור. לאחר מכן הגישו האחים בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו לערכאה גבוהה יותר, אך בקשתם נדחתה. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית רחבה וכי די בפסיקתו של בית המשפט המחוזי בסוגיית ההסכמה. עוד צוין בפסק הדין כי פסק הדין בפשרה של בית המשפט לענייני משפחה חרג מסמכותו, שכן הסעד שנתן לא התבקש בתביעה המקורית. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי התערבות ערעורית בפסקי פשרה היא נדירה וכי המשיבים עדיין יכולים להציג את טענותיהם בהליך מחודש. ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור התקבלה פה אחד.