עמ"י 22896-06-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור להארכת מעצר לצורכי הסגרה. בית משפט השלום בירושלים נעתר בעבר לבקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-13 יום לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, עליה ערער המערער (ככל הנראה המדינה או הממשלה) וביקש הארכה של 20 יום. המשיב, המבוקש בגרמניה בגין עבירות הונאה חמורות לכאורה, נעצר בישראל ועצור מזה זמן. המערער טען כי מטרת המעצר הזמני היא לאפשר למדינה המבקשת (גרמניה) שהות מספקת להכין בקשת הסגרה, וכי יש להעניק את מלוא התקופה המבוקשת כדי ליישר קו עם אמנת ההסגרה האירופית ולקיים יחסי הסגרה הרמוניים בין ישראל למדינות האמנה. בא כוח המשיב קרא לפיקוח שיפוטי על התנהלות המדינה המבקשת וטען כי יש להתחשב בתקופת המעצר הקודמת ולהראות כי לא חלה התקדמות בתיק. עם זאת, השופט פסק לטובת המערער, תוך שהוא מדגיש את מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל על פי אמנות הסגרה ואת הפיקוח המינימלי שמפעיל בית המשפט על הגשת בקשות הסגרה. ההחלטה מאריכה את מעצרו של המשיב עד ליום 26.6.2017 ומאשרת את בקשת המערער להארכת מעצר של 20 יום.