ת"א 1116/99

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי עסקאות נדל"ן סותרות בהן היה מעורב הנאשם פואד, שהיה בעל חלקת אדמה בסכנין. העסקה הראשונה הייתה בין פואד לבין התובעים, במסגרתה מכר להם פואד 1000/5241 חלקים מאדמתו תמורת 100,000 ₪. מכירה זו לא דווחה לרשויות ולא נרשמה הערת אזהרה. העסקה השנייה הייתה בין פואד לבין הנתבע נור, שרכש 1500/5241 חלקים מהקרקע תמורת 70,000 ₪ שנתיים לאחר העסקה הראשונה. מכירה זו דווחה ונרשמה הערת אזהרה. בית המשפט היה צריך לקבוע לאיזו משתי העסקאות יש עדיפות משפטית. לאחר בחינת העובדות, פסק השופט לטובת התובעים, וקבע כי העסקה הראשונה הייתה תקפה והקדימה את העסקה השנייה בזמן. השופטת מתחה ביקורת על הנסיבות החפוזות והחשודות שבהן בוצעה העסקה השנייה, ובהן היעדר חוזה כתוב, אי דיווח על המכירה לרשויות המס והיעדר החזקה במקרקעין על ידי נור. בנוסף, השופט ציין כי פואד הוכרז כבלתי כשיר בשל אלכוהוליזם לפני ביצוע העסקה השנייה, מה שהטיל ספק נוסף בתקפותה. כמו כן, התייחס השופט להשלכות המשפטיות של אוזלת ידו של פואד ואי רישום העסקה הראשונה. לדברי השופט, גורמים אלה הצביעו על כך שהעסקה השנייה לא בוצעה בתום לב. השופטת הדגישה גם את אחריותם של עורכי הדין בעסקאות נדל"ן והציעה לאיגודים מקצועיים להבהיר את היקף חובותיו של עורך דין במקרים כאלה. לסיכום, נעתר השופט לבקשת התובעים והכיר בבעלותם בקרקע, הורה על מחיקת הערת האזהרה הקשורה לעסקה השנייה, ופסק כי הנתבעת נור תשלם את הוצאות התובעים.