ת"א 27978-11-13

תקציר

הנתבע, מוזיאון יד ושם, הגיש בקשה לדחיית התביעה שהגיש התובע, תושב בואנוס איירס בעל אזרחות ארגנטינאית וגרמנית, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר הזכויות הקנייניות במסמכים היסטוריים השייכים לאוסקר ואמילי שינדלר ז"ל המוחזקים במוזיאון. המוזיאון טען כי יש לדחות את התביעה בעילה של מרשם, שיהוי וחוסר עילה, תוך הגשת מסמכים תומכים. עם זאת, השופט סירב לפסוק על דחייה על הסף, וציין כי מחלוקות עובדתיות מחייבות משפט מלא. החלטת השופט הושפעה מזכותו החוקתית של התובע לגשת לערכאות ומההעדפה להכריע בתיקים לגופו. בהתייחסו לבקשה החלופית של המוזיאון כי התובע יפקיד ערבות להבטחת הוצאותיו אם התביעה תידחה, הפעיל השופט את שיקול דעתו לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. תוך הכרה בזכות הגישה של התובעת לצדק ובמעמדה כתושבת חוץ, הפוטר אותה בדרך כלל ממתן ערבות על פי אמנת האג, שקל השופט את הטענות כבדות המשקל שהעלה המוזיאון, לרבות השיהוי של התובעת בהגשה, מורכבות התיק והנטל הכלכלי על המוזיאון. באיזון בין גורמים אלה, פסק השופט לטובת המוזיאון וחייב את התובע להפקיד 15,000 ₪ כערובה. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות כנגד התובע, לאור ההצלחה החלקית של שני הצדדים.