ת"א 53205-11-19

תקציר

השופטת לא מצאה ראיות מספיקות להתערב בקביעת נכותו הרפואית של התובע, ותחת זאת הציבה את הנכות התפקודית בשיעור זהה לזה הרפואי. הנכות האורתופדית שנקבעה לתובע נמצאה כבעלת השפעה מזערית על כושר ההשתכרות שלו; שני עדים מומחים העידו כי לתובע לא הייתה הגבלה ממשית על תנועות זרועו וכתפו הימנית. השופטת מצאה כי טענות התובע בדבר ההשפעה התפקודית של התאונה על חיי היומיום והתעסוקתיות שלו היו מגמתיות ומוגזמות. השופטת גם הטילה ספק בטענות התובע לגבי תסמיניו הנפשיים, ומצאה אותן אינן עולות בקנה אחד עם הממצאים הקליניים האובייקטיביים ונוטה להגזמה. באשר לנזקים, פסקה השופטת לתובע 53,378 ש"ח בגין כאב וסבל, 23,669 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר, 383 אלף ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות, 50,834 ש"ח בגין הפסדי פנסיה, 6,000 ש"ח בגין עזרה מהזולת ו-20,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. סך הפיצוי שנפסק עמד על 536,881 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך הדין של התובע, והחזר שכר הטרחה ששולם. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום, אחרת הוא יצבור ריבית.