ת"א 14977-04-18

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את בקשת הנתבעים לדחות על הסף את תביעת התובעים בנימוק שהיא אסורה על פי חוק. בית הדין מכיר אמנם בכך שפיטורים על הסף הם צעד חריג, אך מדגיש כי מוטלת עליו חובה להפעיל סמכות זו במקרים המתאימים. עם זאת, לאחר שבחן את הטענות והתקדימים המשפטיים הרלוונטיים, בית המשפט אינו משוכנע כי תיק זה מצדיק דחייה מיידית. טענת התובעים סובבת סביב שתי טענות מרכזיות. ראשית, הם טוענים כי הנתבעים ידעו על מסילת הברזל המתוכננת שתמנע שימוש למגורים במגרש, אך מסרו מידע שגוי לתובעים. שנית, טוענים התובעים כי הנתבעים לא כללו את כל התוכניות הרלוונטיות בדפי המידע, ובכך נמנעו מלשתף פרטים קריטיים על החלקה. באשר לטענה הראשונה, בית המשפט קובע כי עילת התביעה של התובעים לא התגבשה בעת אישור התכנית. שינוי ייעוד המגרש, משימוש למגורים כאמור בדפי המידע למסילת ברזל, כפי שנטען על ידי התובעים, לא עורר את התובעים לחשוד במצג שווא כלשהו באותה עת. באשר לטענה השנייה, בית המשפט מכיר בכך שהתובעים היו מודעים לכך שייתכן שהושמט מידע מסוים מהסדינים, אך המודעות לתכניות שהושמטו אינה שקולה לידיעה על השפעתן או לקיומו של "ענן" תכנוני מעל ייעוד החלקה. בית המשפט רואה בדו"ח השמאות, שפירט את כל התוכניות הרלוונטיות, כ"חוט השערה" פוטנציאלי המצביע על מודעות התובעים למידע החלקי. עם זאת, בירור עניין זה מחייב בחינה עובדתית נוספת, החופפת לטענות הליבה. בית המשפט מגיע אפוא למסקנה כי יש לבחון את טענת ההתיישנות לצד מלוא גופו של המקרה. כל בירור עובדתי הנדרש לטענת הליבה ישפיע גם על שאלת ההתיישנות. לפיכך, מן הראוי לדחות החלטה זו עד לשלב פסק הדין, שבו תצא תמונה מלאה. כמו כן, יש מקום לטענת התובעים כי יש להחריג את תקופת ההתיישנות בתקופה בה נדונה תביעתם בוועדת הערר. תקופה זו, מ-6.5.12 ועד 14.9.14, שוללת את רף ההתיישנות, גם אם שעון ההתיישנות החל ב-21.4.10. לפיכך, תביעתם המקדמית של הנתבעים לצו התיישנות נדחית, והתיק יעבור לשלב פסק הדין. התובעים נדרשים להגיש תצהירים מעדי מפתח בתוך 45 יום, כאשר הנתבעים מגיבים כעבור 45 יום. בית המשפט קבע מועדים לדיונים ולהוכחות בחודשים פברואר ומרץ 2022. שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תידון בתום ההליך.