ת"צ 9573-08-18

תקציר

פסק הדין דוחה את אישורה של תביעה ייצוגית נגד רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. התביעה דרשה החזר אגרות ששילמו תושבי קבע בישראל שהחזיקו בתעודת מעבר, המכונה "טמילית", וכן נדרשו לשלם אגרה נוספת עבור תעודת מעבר חד פעמית, "טמפה", ליציאה מישראל דרך מעבר אלנבי לירדן. על פי פסק הדין, תקנות הדרכונים פוטרות את המחזיקים הטמילים מתשלום אגרת טמפה. המבקשים טענו כי גביית שכר הטרחה האמור על ידי הרשות הייתה בלתי חוקית, היוותה הפרת חובה חקוקה, הפרה של עקרון "החוקיות הניהולית" והביאה לעשיית עושר ולא במשפט. הרשות אמנם דחתה תחילה את הטענות, אך בסופו של דבר הפסיקה לגבות את האגרה שבמחלוקת. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות. עם זאת, בית המשפט הכיר בתרומתם ובמאמציהם של המבקשים, ופסק להם שכר משותף בסך 60,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 600,000 ₪. השופט הדגיש את חשיבותו של שלטון החוק והכיר בחלקם של המבקשים בהשגתו. התביעה הובילה להחלטת הרשות להפסיק פרקטיקה בלתי חוקית, להיטיב עם חברי הקבוצה המיוצגת ולקדם את העניין הציבורי. סכום גביית היתר, שחושב על סך של 6,640,060 ₪ בשנתיים הקודמות, השפיע על קביעת בית המשפט את הסכומים שנפסקו. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצלחתה של המערכת המשפטית בטיפול בפרקטיקות בלתי חוקיות ואת חשיבותן של תביעות ייצוגיות במיצוי הדין עם הרשויות.