סע"ש 3165-07-12

תקציר

התובע, כלכלן שעבד שנים רבות באגד הנתבעת במחלקת הקרנות והבנקים, טען כי פוטר שלא כדין. התובעת עבדה תחת חוזה עבודה אישי ונהנתה במסגרת ההסכם מגמישות ניהולית ומשכר גבוה. בשנת 2008 פוטר מנהלה הישיר של התובעת והוחלף על ידי מר גדי יונה, מקורבו של ראש מחלקת הכספים, מר צ'צ'קס. מערכת היחסים בין התובע לבין מר יונה הייתה מתוחה ולא מתפקדת, והמחלקה לא הצליחה להסתגל לשינויים טכנולוגיים חדשים, ובפרט להחלפת התשלום במזומן בכרטיס חיוב מיידי של הרב-קו. בעקבות זאת ביקשו הגורמים המקצועיים לשכור רואה חשבון לחיזוק המחלקה. עם זאת, הוחלט כי רואה החשבון יחליף את התובע במקומו. לתובע לא נמסר על ההחלטה וניתנו לו שלושה חודשים להוכיח את יכולתו לשקם את המחלקה, למרות שכבר הוחלט לפטרו. התובע ביקש להתקבל לתפקיד אחר בחברה אך סורב, דבר המעיד על חוסר נכונות לעשות מאמץ להשארתו. בית הדין מצא כי ההחלטה לסיים את העסקתו של התובע התקבלה בראש ובראשונה על ידי מר צ'צ'קס וכי בהליך נפלו מספר פגמים, לרבות חוסר תום לב וחוסר הגינות כלפי התובע. למרות שהוצע לתובע שימוע, בו נכח, מצא בית המשפט כי הנתבע לא שקל די הצורך את האפשרות לשבץ אותו בתפקיד אחר. בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 160,000 ₪ בגין הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים. באשר לתביעות התובע לפיצויי פיטורים מוגדלים ולסכומים אחרים הנהוגים לתשלום, מצא בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה קיומו של נוהג מחייב. בית הדין אמנם הכיר בנוהג הנהוג בארגון הנתבעת לנהל משא ומתן על תנאי פרישתו של עובד, אך הדבר לא היה ישים במקרה זה, שכן לא הייתה הסכמה לפטר את התובע. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 160,000 ₪ כפיצוי בגין הליך הפיטורים הפגום ו-150,000 ₪ נוספים כפיצויי פיטורים, בסך כולל של 310,000 ₪. בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות עקב דחיית מרבית התביעה.