רע"א 7212/18

תקציר

**ניתוח משפטי של בקשת רשות הערעור בהקשר של תקנות סדר הדין האזרחי והפרקטיקה השיפוטית** **העקרונות המעורבים:** 1. **רשות רשות ערעור בשלבים פרוצדורליים** - סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות בהן לא תינתן רשות ערעור, התשס"ט-2009) מגביל במפורש ערעורים על החלטות הנוגעות לשלבים פרוצדורליים ספציפיים. יש לציין כי החלטות הנוגעות ל"שלבי הדיון בהליך" חסינות בדרך כלל מפני ערעור, אלא אם כן הן כרוכות בנסיבות חריגות כגון פיצול דיונים או דיונים נפרדים בתביעות שכנגד/צדדים שלישיים. - הרציונל העומד מאחורי הגבלה זו מדגיש את החשיבות של קידום יעילות פרוצדורלית ושיקול דעת שיפוטי, ומניעת ביקורת שיפוטית מיותרת בשלבי ביניים העלולה לעכב את התקדמות התיק. 2. **תפקיד שיקול דעתו של בית המשפט בעניינים פרוצדורליים (כלל 143(9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984)** - על פי כלל 143(9), לבית המשפט קמא יש שיקול דעת רחב להכריע בבקשות למתן פסק דין בשלבי קדם המשפט על סמך החומר הזמין, כולל תצהירים וחקירות, במיוחד כאשר הם מבוססים על הודאות העובדות של המשיב. כלל זה מאפשר לבית המשפט לנהל תיקים ביעילות, ולהימנע ממשפטים מיותרים שבהם העובדות אינן שנויות במחלוקת או מבוססות בבירור. - החלטת השופט לדחות את פסק הדין בשלב זה משקפת אפוא שיקול דעת פיקוחי ופרוצדורלי שמטרתו לשמר את הליכי המשפט אלא אם נסיבות חריגות מצדיקות פסק דין מיידי. 3. **הגבלות על ערעורים על החלטות פרוצדורליות** - פסיקת בית המשפט לערעורים מדגישה גישה מגבילה כלפי ערעורים על החלטות פרוצדורליות. כפי שהובהר ברע"מ 3099/18 אברהם נ' הקרן הקיימת לישראל, תכליתו של הצו כפולה: - לקיים את הפררוגטיבה הפרוצדורלית של בית המשפט בעניינים פרוצדורליים-טכניים. - למנוע ריבוי ערעורים על החלטות ביניים שאינן משפיעות באופן אינהרנטי על התוצאה המהותית. - כתוצאה מכך, ערעורים מוגבלים בהיקפם כדי למנוע עומס בהליך השיפוטי וכדי לקיים את העיקרון לפיו פסיקות פרוצדורליות אינן ניתנות לביקורת בדרך כלל אלא אם כן הן משפיעות באופן מהותי על הזכויות המהותיות של התיק. 4. **חדשנות משפטית ועקרונות ביישום** - הבקשה מבקשת לערער על השלב הפרוצדורלי של המשפט – ובפרט על ההחלטה שלא לתת פסק דין בשלב זה – בטענה כי די בחומר שהוגש, לרבות תצהירים והודאות, כדי להכריע. - עם זאת, בית המשפט מבהיר כי אלא אם כן ההחלטה הפרוצדורלית נופלת תחת החריגים המפורטים בצו (כגון פיצול דיונים), היא נשארת מחוץ לתחום הערעורים המותרים, מה שמחזק את ההיררכיה הפרוצדורלית המחמירה ואת שיקול הדעת של בית המשפט. - גישה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות הכלכלה השיפוטית, החשיבות של שמירה על יושרה פרוצדורלית וטיפוח סופיות בהחלטות פרוצדורליות. **חידושים ותקדימים משפטיים:** - הפסיקה משקפת עמדה שמרנית לגבי ערעורים פרוצדורליים, ומדגישה את התפיסה כי ערעורים הקשורים להחלטות מקדמיות עלולים לשבש את ניהול התיק. - ההבהרה המפורטת של בית המשפט לגבי המטרה הכפולה של הצו מדגימה מאמץ מתמשך לאזן בין שיקול דעת שיפוטי לפיקוח על ערעורים, תוך חיזוק הגבולות שבהם ניתן לערער על החלטות פרוצדורליות. **מסקנה:** הסירוב למתן רשות ערעור מעוגן היטב במסגרת הסטטוטורית והמשפטית, תוך הדגשה כי החלטות הנוגעות לשלבים הפרוצדורליים של הליך - בהיעדר נסיבות חריגות - אינן כפופות לביקורת ערעור מיידית. פרשנות בית המשפט מקיימת את העקרונות המשפטיים של סופיות פרוצדורלית ושיקול דעת שיפוטי, ומונעת ריבוי של ערעורי ביניים שעלולים לעכב הכרעה מהותית. בקשה זו ממחישה את הגישה המשפטית הקיימת המקדמת יעילות ובהירות במשפט הפרוצדורלי, ומחזקת את החשיבות של כיבוד פסקי דין בתחומם המיועד תוך חיסכון במשאבי הערעור.