ת"א 52749-09-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לחייב את הנתבעת לחשוף התכתבויות בינה לבין בא כוחה משנת 2015. התובעת טענה כי גילוי מרבי ראוי בהתחשב בעקרון ההגינות הפרוצדורלית וברצון לגלות את האמת. עם זאת, הנתבע טען כי המסמכים המדוברים חסויים ומוגנים בחיסיון עורך דין-לקוח. בית המשפט הסכים עם הנתבע, תוך שהוא מציין את טבעו המוחלט של חיסיון עורך דין-לקוח ואת העובדה שבעוד שהנאשם ויתר על חיסיון על מסמכים מסוימים משנת 2016, זכותו לשמור אותו עבור מסמכי 2015. השופט גם הביע ספק באשר לרלוונטיות המסמכים המבוקשים לסוגיות המהותיות בתיק, וציין כי המחלוקת נסובה במידה רבה על פרשנות. זאת ועוד, אילוץ הנתבע לוותר על החיסיון יטיל עליהם נטל בלתי סביר, במיוחד בהתחשב בעוצמתה היחסית של תלותו של התובע במסמכים אלה. לפיכך, בקשת הגילוי נדחתה, והתובע חויב לכסות את הוצאות הנתבע בסך של 5,000 ₪.