רע"פ 1684/06

תקציר

מבנה בירושלים נבנה ללא ההיתר הנדרש, ובשל חלוף הזמן לא ניתן היה להעמיד לדין את העבירה. הרשות המקומית ביקשה להרוס את המבנה ללא הרשעה, בטענה כי הוא מפר את ייעוד הציבור המיועד לאזור, שתוכנן כתחנת אוטובוס, ובטענה להפרות תכנוניות ואסתטיות אחרות. בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים קיבל את בקשת ההריסה, החלטה שאושרה מאוחר יותר על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ערער המבקש לבג"ץ בטענה כי הערכאות הנמוכות טעו בהחלטותיהם, אך שופט בג"ץ דחה את בקשת רשות הערעור, בהסכמתו עם ממצאי הערכאות הקודמות לפיהן המבנה נבנה ללא היתר וכי קיים אינטרס ציבורי בהריסתו. החלטה זו התבססה על סטיית הבניין מקווי הבניין, מיקומו על המדרכה, מבנהו הרעוע וחוסר האטרקטיביות שלו. השופט הדגיש כי תכליתו של החוק הרלוונטי היא להפריד בין ההיבט התכנוני לבין ההיבט הפלילי, ומשכך התקיימו התנאים להריסה ללא הרשעה. יתר על כן, השופט מצא כי האינטרס הציבורי בהריסת הבניין גובר על זכויות הקניין של המבקש, במיוחד נוכח השפעתו השלילית של הבניין על הסביבה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך קיום צו ההריסה.