פש"ר 12129-09-18

תקציר

החייב ביקש להיות מוכרז פושט רגל, ועל כך הסכים המנהל המיוחד, שגם הוא סבר שיש ליישם תוכנית פירעון מתאימה. בינתיים, הנושה התעקשה לדחות את העתירה, מה שיאלץ אותה להמתין זמן רב יותר כדי לקבל בחזרה את כספה. בית המשפט הכיר במטרה הכפולה של הליכי פשיטת רגל – לחלק את נכסי החייב באופן שווה בין הנושים ולהציע לחייב התחלה חדשה. בהדגישו את חשיבות תום הלב בהליכים מסוג זה, הפנה השופט למספר פסקי דין קודמים שדחו בקשות חייבים בשל מרמה וכוונה רעה. עם זאת, השופטת הכירה בכך שהנסיבות עשויות להשתנות עם הזמן וכי נכון יותר להתייחס לסוגיית תום הלב בעת בקשת ההפטר. במקרה זה, מרבית החובות לא היו קשורים לפעילות מרמה, והנושה לא תיפגע מההליך, מה שאף יכול למקסם את חלקה בפירעון. לכן, החייב הוכרז פושט רגל. הוטלו מגבלות על החייב, שהסכים לשלם תשלומים חודשיים בסך 2,000 ₪ למשך 60 חודשים, בתוספת תשלומים עבור כספים לא מוגנים או כל הכנסה/רכוש שנרכשו במהלך ההליך. עו"ד ריקי אלמוג מונתה למנהלת המיוחדת, וניתן פטור מותנה לתוכנית הפירעון. תוארו השלכות לאי-ציות, לרבות הארכת תקופות החזר, החזרת ההגבלות וביטול אפשרי של הכרזת פשיטת הרגל. כל הנכסים המוסתרים יועברו לקרן פשיטת הרגל, והסתרת מידע עלולה להוביל לביטול ולכתב אישום פלילי פוטנציאלי. ההפטר לא חל על החוב המגיע לנושה, שהוחרג.