עב"ל 1035/04

תקציר

הערעור נדחה על סמך עדות מומחה אשר לא מצא קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין מצב גבה. בתחילה הגיע המומחה למסקנה כי עבודתה של התובעת, שכללה כיפוף והרמה, לא גרמה לפגיעה כלשהי בגבה או למחלה ניוונית. לאחר עיון בתיק הרפואי המלא, הכיר המומחה ברישומים רבים של כאבי הגב והטיפולים של התובעת, אך טען כי אין קשר בין עבודתה לבעיות גבה. המומחה פירט כי ממצאיה הרפואיים של התובעת, כגון בלט דיסק ורטרוליזה, היו חסרי משמעות קלינית ושכיחים באוכלוסייה הבריאה, ולא היו קשורים באופן ספציפי לפעילות עבודתה. גם בשאלות הבהרה, חזר המומחה והדגיש כי פריצת דיסק מותני יכולה לנבוע מפעילויות שונות, ולא רק מהרמה וסביר להניח שכאבי הגב של התובעת נובעים מאי יציבות מולדת. בית המשפט מצא את חוות הדעת של המומחה מנומקת היטב, יסודית ונטולת פגמים ניכרים, והעריך אותה מעל לכל חוות דעת רפואיות סותרות ממקורות אחרים. מאחר שהתובעת לא עסקה בעיקר בהרמת משאות כבדים, החליט בית המשפט לקיים את החלטתו המקורית של בית הדין המחוזי ודחה את הערעור ללא הוצאות, תוך שימת דגש על מהימנותו של המומחה שמונה מטעמו.