בג"צ 634/11

תקציר

במקרה דנן, ביקשו העותרים לאכוף הסדר טיעון שנערך לכאורה עם התביעה הכללית. הם טענו כי ההסכם ישנה את הרשעתו ברצח של העותר מס' 1, יחזקאל, להריגה, יאשים את העותר מס' 2, מימוני, בסיוע להריגה, ויבטל את כתב האישום נגד העותר מס' 3, גילי. בית המשפט סקר את הרקע ואת השתלשלות האירועים, וציין כי במקור, יחזקאל הורשע ברצח ונידון למאסר עולם. העותרים טענו כי הושג הסדר טיעון באמצעות גישור, שאושר לכאורה באמצעות תקשורת ופגישות בלתי פורמליות. עם זאת, התביעה לא הסכימה וטענה כי לא הושג הסכם מחייב, שכן תנאים חיוניים, כגון הסכם פורמלי בכתב שאושר על ידי הרשויות המתאימות, לא התקיימו. בית המשפט בחן האם נכרת הסכם משפטי מחייב על פי עקרונות החוזים, אך בסופו של דבר מצא כי לא קיים הסדר טיעון סופי. ההתקשרויות הבלתי רשמיות וההסכמות החלקיות במהלך המשא ומתן לא מילאו את הדרישות הפורמליות ולא הפגינו מפגש מוחות הדרוש להסדר טיעון מחייב מבחינה משפטית. משכך, קבע בית המשפט כי העותרים אינם רשאים להניח כי הסדר הטיעון שוכלל, והדגיש את דבקותה של המדינה בהנחיות פרוצדורליות ואת הצורך בפורמליזציה בהסכמים לשם שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור. העתירה נדחתה, בהסכמת השופטים דנציגר וגרוניס, ובכך אישר את ההליך הפלילי המקורי נגד העותרים.