ת"צ 7555-04-17

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקשים להגיש תביעה ייצוגית נגד קופות החולים בגין גביית יתר לכאורה מתרופות מרשם נדחית. הסוגיה המרכזית נסובה סביב פרשנות המחירון, ובפרט האם הטור שכותרתו "מחיר מקסימלי לצרכן כולל מע"מ" חל רק על עוסקים החייבים במע"מ. בית המשפט לא מצא טעם בהבחנה של המבקשים בין ארגוני בריאות ללא כוונת רווח לבין בתי מרקחת למטרות רווח, שכן עמודת התמחור הנדונה אינה מפרטת כי היא בלעדית לעוסקים משלמי מע"מ. בנוסף, הסכים בית המשפט עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי הכוונה העומדת מאחורי פיקוח המחירים היא לקבוע מחיר מקסימום אחיד לכלל המוכרים, לרבות קופות החולים, ללא קשר למעמדן כמלכ"ר ולפטור ממע"מ. בית המשפט הדגיש כי הסכומים המשולמים עבור תרופות מתחת לדמי ההשתתפות העצמית המינימליים נחשבים לניכוי ומחושבים על בסיס המחיר המקסימלי, הכולל את מחיר המע"מ. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי תוכניות הגבייה של קופות החולים, שאושרו על ידי הממשלה, נוקטות בשיטת אחוזים שבה מחושבים ההשתתפות העצמית כאחוז מהמחיר המקסימלי, התואם את המחיר הכולל מע"מ. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי למבקשים אין עילת תביעה אישית וכי אין סיכוי סביר להכריע בתיק לטובת הקבוצה. מלבד זאת, בית המשפט ציין הבדלים משמעותיים בין חברי הקבוצה, מה שהופך תביעה ייצוגית ללא מתאימה. כל מבקש חויב לשאת בהוצאות המשיב המקביל, בסך 65,000 ש"ח כל אחת, לפירעון בתוך 30 יום.