ת"פ 2381/82

תקציר

הנאשם, שניהל את מוסך דין, הואשם במספר עבירות על חוק מס ערך מוסף בכך שלא ניהל רישומים תקינים ודיווח על עסקאות שונות. בית המשפט הרשיע אותו בחלק מהאישומים וזיכה אותו באחרים. באישום הראשון של אי ניהול יומן עבודה, קבע בית המשפט כי הנאשם נדרש לנהל רישומים בהתאם להוראות הקבועות בתקנות מס הכנסה. יומן עבודה חייב לכלול פרטים ספציפיים, ושיטת ניהול הרישומים של הנתבע לא עמדה בדרישות אלה. לפיכך, הוא הורשע בעבירה זו. האישום השני כלל שלושה סוגי הפרות: אי דיווח או איחור בדיווח על מספר עסקאות. ראיות התביעה לאישומים אלה התבססו בעיקר על מסמך שהוכן על ידי מנהלת החשבונות של הנאשם, אשר סיכם את תקופות הדיווח ואת מספרי החשבוניות. עם זאת, בית המשפט מצא כי מסמך זה אינו קביל כראיה משום שמדובר בהעתק, ולא ניתן להפיק את המקור. ללא ראיות אלה, תיק התביעה קרס. בגין העבירה מהסוג הראשון באישום השני, זיכה בית המשפט את הנאשם מחוסר ראיות מספיקות. באשר לסוג השני, שעניינו מכירת חמש חנויות, הרשיע בית המשפט את הנאשם באי דיווח קבלות. מהראיות עולה כי הנתבע הוציא חשבוניות בגין עסקאות אלה אך לא העביר אותן למנהל החשבונות שלו לצורך דיווח. סוג ההפרה השלישי במסגרת האישום השני נגע לאיחור בדיווח על עסקאות רבות מול האוניברסיטה וקופת החולים. הסברו של הנתבע לעיכובים אלה לא היה משכנע ונדחה על ידי בית המשפט. בעקבות זאת הוא הורשע בשמונים ושבע עבירות הקשורות לאיחור בדיווח. בסך הכל, הורשע הנאשם באישום הראשון ובסוג האישומים השני והשלישי במסגרת העבירה השנייה, תוך שהוא זוכה מיתר סעיפי האישום. בית המשפט ציין לשבח את הטיעונים המשפטיים שהוצגו הן על ידי התביעה והן על ידי הסנגור.