ע"פ 5972/07

תקציר

הערעור מתייחס להרשעתו של המערער בשני סעיפים של אונס, סעיף אחד של ניסיון אונס וסעיף אחד של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, שבוצעו כולם כלפי אשתו באותה עת. העובדות מצביעות על נישואים בעייתיים המאופיינים במשברים רבים, פרידות וניסיונות פיוס, כמו גם אלימות והפלות. הסוגיה העיקרית העומדת לדיון היא האם שגה בית משפט קמא בכך שהתיר הוכחת עברו הפלילי של המערער בשלב קביעת אשמתו. הכלל הוא שלא ניתן להוכיח את עברו הפלילי של נאשם בשלב זה, אלא בנסיבות מסוימות. אחת הנסיבות הללו היא כאשר הנאשם מעיד על אופיו הטוב או מביא ראיות אחרות לכך. המתלוננת הזכירה את עברו הפלילי של המערער בעדותה, והמערער התייחס לכך בעדותו. בית משפט קמא התיר לתובע לחקור את המערער חקירה נגדית על הרשעותיו בעבר, ומצא כי המעיט בערכן. עם זאת, השימוש שעשה בית המשפט במידע זה כדי להוכיח את נטייתו האלימה של המערער ולחזק את עדותה של המתלוננת לא היה ראוי. ההרשעה באישום השלישי של ניסיון אונס ותקיפה התבססה על ראיות מספיקות, אך שני סעיפי האונס הראשונים נשענו במידה רבה על עברו הפלילי של המערער. לפיכך, הערעור מתקבל באופן חלקי, וההרשעה בשני אישומי האונס מבוטלת. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי למשפט חוזר בפני הרכב אחר. ההרשעה בניסיון אונס ותקיפה הגורמת חבלה עומדת בעינה, והעונש מופחת.