עמ"ה 1233/00

תקציר

פסק הדין מקבל את עמדת המערערים, סגל האוניברסיטה שערערו על הטלת מס ישראלי על הכנסות שנצברו בחו"ל במהלך שבתון. פסק הדין קובע כי על פי סעיף 5(1) לפקודת מס הכנסה, טרם תיקונה בשנת 2002, הכנסה שהופקה מחוץ לישראל על ידי תושב ישראל חייבת להיות קשורה למקור קבוע של הפקת הכנסה בתוך ישראל, על מנת שתחויב במס בישראל. הסעיף דורש כי העיסוק המופעל בחו"ל יהיה זהה לעיסוק בו עוסק הנישום בדרך כלל בישראל, דבר המצביע על זיקה למקור כלשהו בישראל. דרישה זו כשלעצמה אינה מספיקה ויש ללוות בה זיקה כלכלית בין מקור העיסוק בישראל לבין הפקת הכנסות מעיסוקים בחו"ל. ללא זיקה כזו, ההכנסה אינה יכולה להיחשב כהכנסה שהופקה בישראל ולכן אינה חייבת במס ישראלי. פסק הדין מדגיש כי מערכת המס הטריטוריאלית דורשת מבחנים כלכליים לקביעת מקור ההכנסה, ויש לפרש את סעיף 5(1) במסגרת שיטה זו. מטרת הסעיף היא לקבוע מתי נחשבת הכנסה שהופקה בישראל, ולא ליצור זיקה אישית בין הנישום למערכת המס הישראלית. לכן, זהות הכיבוש בחו"ל ובישראל היא נקודת מוצא, אך ניתן לעקוף אותה אם אין המשכיות או זיקה למקור הכיבוש בישראל. השופטת מציינת כי היעדר זיקה בין ההכנסות בחו"ל לבין המוסד בישראל, בעניינם של המערערים שיצאו לשנת שבתון במוסדות אקדמיים זרים, משמע שאין בסיס להטלת מס על הכנסותיהם הזרות. השופט לא מצא לנכון לדון ביתר טענות המערערים או בטענותיהם הפרטניות, ופסק לטובתם בסוגיה העיקרית. משכך, הערעורים מתקבלים, והמשיב מחויב לשאת בהוצאות המערערים ובשכר טרחת עורך דין.