תלה"מ 39345-03-21

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין הורים גרושים בנוגע לפרשנות הסכם הגירושין שלהם, ובפרט בנוגע למוסדות החינוך בהם ילמדו ילדיהם לאחר מעבר האם. האם טענה כי המהלך מהווה שינוי נסיבות, המצדיק שינוי בהסכם. עם זאת, השופטת פסקה לטובת טענת האב כי יש לפרש את הסכם הגירושין, שקבע כי מעבר למקום מסוים לא יבטל את האחריות ההורית המשותפת, כחל על מקום מגוריה החדש של האם. השופטת הדגישה כי פרשנותה של האם להסכם הייתה חלקית ואינה עולה בקנה אחד עם המסמך כולו. כמו כן, השופטת לא מצאה כל ראיה לשינוי בזמינותו של האב לקטינים עקב עבודתו, כפי שנטען על ידי האם. שני ההורים נחשבו קשובים ואכפתיים, ללא העדפה לאף אחד מהם. מאז הגירושין, שניהם חילקו את הזמן עם ילדיהם באופן שווה ללא בעיות ושיתפו פעולה היטב. לפיכך, קבעה השופטת כי הילדים ילמדו בבית ספר בעיר המפורטת בהסכם הגירושין ושינתה את כתובתם הרשמית למגורי האב. עוד קבעה השופטת כי כל הורה יהיה אחראי להסעת הילדים לבית הספר וממנו במהלך תקופות המשמורת שלו, ואילו מעברים מחוץ לבית הספר יחולקו שווה בשווה. בנוסף, חויבה האם לשלם לאב תוך 30 יום הוצאות משפט מתונות בסך 5,000 שקל. השופטת בחרה שלא לחייב אף אחד מהצדדים במלוא שכר הטרחה, בהתחשב בכך שמדובר בקטינים.