עפ"א 23998-12-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בהתערבותה של ערכאת הערעור בעונש שקבע בית משפט קמא בגין עבירות בנייה. היא מציינת כי התערבות כזו היא חריגה ומתרחשת רק כאשר גזר הדין חורג באופן משמעותי מהמקרים המקובלים או מכיל טעויות מהותיות. בית המשפט בוחן את גובה הקנס ומוצא אותו סביר, בהתאם למקרים קודמים של עבירות דומות. פסק הדין מדגיש כי בנייה בלתי חוקית, גם בתוך מורכבות תכנונית, אינה מוצדקת. הוא מפנה להוראות תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, וקובע כי הן אינן חלות על צו ההריסה במקרה זה, שהוצא לאחר חקיקת התיקון. הערעור, לרבות הקנס וצו ההריסה, נדחה. עם זאת, סכום ההתחייבות מופחת ל-75,300 ₪ בהסכמת בא כוח המשיב. פסק הדין מדגיש את אי-ענישתם של צווי ההריסה ואת תפקידם העיקרי בטיפול בהפרות תכנון. פרטי המשפט הנותר נותרו ללא שינוי.