ע"א 2209/18

תקציר

שני ערעורים הוגשו בנוגע לפרויקט בנייה באשקלון, אשר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, והובילו לערעורים אלה. הקבלן נשכר על ידי המזמין להוסיף קומה ומחלקות בבית אבות, אך לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו בחוזה. המזמין גם לא פעל בהתאם לחוזה בכך שסילק את הקבלן לפני שפג תוקפן של הארכות המוסכמות, ומבלי לתת את ההודעה הנדרשת. לטענת בית המשפט המחוזי, עיכובי הקבלן עלו כדי הפרת חוזה, והמזמין היה זכאי לפיצוי בגין עיכובים אלה. עם זאת, מאחר שהמזמין לא פעל בהתאם להוראות החוזיות לסילוק הקבלן, הוא חויב לשלם לקבלן את הפיצוי שנקבע בהסכם בגין סיום עבודתו. הקבלן ערער על גובה הפיצוי שנפסק להם, ואילו המזמין חזר על טענתם כי על הקבלן לפצות אותם על הפינוי. הערעורים נדחו, שכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב במסקנותיו העובדתיות או המשפטיות של בית המשפט המחוזי, והוחלט לקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם. השופט א' ברון והשופט י' קרא הסכימו עם פסק הדין.