ע"א 13921-09-11

תקציר

פסק הדין הוא תוצאה של תביעה שכנגד שהגישה קרן הקדש נגד עירייה בגין אי תשלום דמי שכירות בגין נכסים המשמשים את העירייה. התביעה הראשונית הייתה בגין חיובי ארנונה, אך התביעה שכנגד ביקשה תשלום דמי שימוש נאותים עבור השימוש של העירייה בנכסי הנאמנות. פסק דינו של בית משפט קמא צידד בעירייה, וקבע כי מרבית התביעה שכנגד התיישנה, והותירה רק חלק קטן מהתביעה בתוקף. ערכאת הערעור מקבלת חלקית את הערעור, וקובעת כי התביעה שכנגד המתייחסת לתקופה שבין 21 ביוני 2000 ל-29 ביולי 2002 אינה כפופה לתקופת ההתיישנות ויש לבחון אותה מחדש על ידי בית משפט קמא. עוד קובע בית המשפט כי טענת העירייה כי התביעה שכנגד הוגשה בשיהוי אינה תקפה, שכן אין די ראיות לתמוך בה, ויש לבחון את העניין מחדש גם על ידי בית משפט קמא. כמו כן, בית המשפט מבטל את ההוצאות והאגרות שנפסקו לעירייה, מורה על החזרת הפיקדון וקובע כי אף צד לא יישא בהוצאות מקרה זה. פסק הדין יועבר לבאי כוח הצדדים ויסכם את העניין.