רע"א 7636/12

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטה שניתנה לפי חוק הגמול על ידי ועדת הערר. המבקש טען כי הוועדה החליטה מבלי שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון על תיאוריה רפואית מסוימת שעליה התבססה החלטת הוועדה. עם זאת, השופט מצא כי הוועדה לא פעלה בניגוד לדעת הצדדים, אלא הסתמכה על מומחיותם של חבריה, דבר שהיא רשאית לעשות. החלטת הוועדה התבססה על בחינת כל חוות הדעת של המומחים שהוצגו, ואף שלא אימצה חוות דעת אחת במלואה, היא עלתה בקנה אחד עם חלק מחוות הדעת של המומחים. השופט ציין כי הוועדה אינה כבולה לדיני ראיות נוקשים ויכולה לקבל החלטות על סמך מומחיותה, במיוחד לאור הסוגיות העובדתיות והרפואיות הכרוכות בתיק זה. השופט הגיע למסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור, במיוחד בהתחשב במספר חוות הדעת שכבר הוצגו, ובהשפעה שיכולה להיות להמשך ההליכים על מצבו הנפשי של המשיב. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.