בש"מ 7188/19

תקציר

בתיק ע"א 5916/19 ביקש המערער פטור מתשלום אגרות ופיקדונות, דבר שהרשם דחה בעבר. עתירתו המנהלית של המערער שערער על החלטת דיור לאומי נדחתה, והובילה לערעור זה, שם ביקש שוב פטור כספי. למרות שבעבר ניתן לו פטור מאגרה בהליך אחר, דרש הרשם תשלום של 2,000 שקל והפקדה של 20,000 שקל בשל תנועות פיננסיות בלתי מוסברות בחשבון הבנק שלו ואי הסבירו מדוע אינו יכול להבטיח כספים מסביבתו. המערער טען כי פטור מוקדם יותר מצביע על קושי כלכלי וכי התקנות חייבו אותו לנמק את חוסר הסיוע שלו ממכרים רק עבור פיקדונות, ולא פטור מאגרות. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת הרשם, תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב שיש לפקידים בהחלטות הקשורות לשכר טרחה, ולא ציין כי לא נפלו טעויות משמעותיות בשיקול דעתו של הרשם. פטורים קודמים סיפקו רק ראיות ראשוניות למצוקה כלכלית, אך לא ביטלו את הצורך בהוכחה במקרה הנוכחי. הואיל והמערערת הייתה מעורבת גם בהליכים אחרים והוצאות משפט שלא שולמו, הצורך בפיקדון ביטחון נחשב חיוני לכיסוי הוצאות פוטנציאליות עבור המשיבים. הערעור נדחה, וחויב לשלם את שכר הטרחה ולהפקיד את הבטוחות הנדרשות עד ליום 14.11.2019, שאם לא כן ניתן יהיה לדחות או לדחות את ההליכים. ההחלטה ניתנה ביום 4.11.2019.