גמ"ר 11260-10-20

תקציר

הנאשם הואשם בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה. האירוע התרחש כאשר רכבו של הנאשם פגע בהולך רגל, מר הרצל נחמיאס, שחצה את הכביש מחוץ למעבר חצייה, במהירות של לפחות 86.54 קמ"ש באזור עם מהירות מותרת של 50 קמ"ש. הנאשם לא הבחין במר נחמיאס עד לרגע הפגיעה. מר נחמיאס נפטר זמן קצר לאחר התאונה. התביעה טענה כי רשלנות הנתבע הובילה לאירוע, ואילו ההגנה טענה כי רשלנותו של הולך הרגל ניתקה את הקשר הסיבתי. בית המשפט מצא את הנאשם אשם. נקבע כי הנאשם נסע במהירות מופרזת ולא הבחין במר נחמיאס חוצה את הכביש בזמן, למרות שדה ראייה רחב. בנוסף, הנאשם לא האט ולא עצר את רכבו כשהתקרב למקום התאונה. בית המשפט קבע כי רשלנותו של הנתבע גרמה לתאונה וכי ניתן היה למנוע אותה אילו נהג בזהירות הראויה. למרות שמר נחמיאס התרשל בחציית הכביש מחוץ למעבר חצייה, בית המשפט מצא כי אין די ברשלנותו כדי לנתק את הקשר הסיבתי. טענת ההגנה בדבר מחדלי חקירה, ובפרט היעדר תיעוד של ניסוי שדה ראייה, לא נחשבה עילה מספקת לזיכוי. בסיכומו של דבר, הוכיחה התביעה מעבר לכל ספק סביר כי נהיגתו הרשלנית של הנאשם גרמה למותו של מר נחמיאס. בעקבות זאת הרשיע בית המשפט את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות.