ע"פ 3841/94

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט הם שני ערעורים מאוחדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. הערעור הראשון, שהגישה התביעה, הוא על זיכויו של הנאשם מאשמת הריגה והרשעתו בעבירה הפחותה של גרימת מוות ברשלנות. הערעור השני, שהגישה ההגנה, הוא על ההרשעה עצמה ולחילופין על חומרת העונש. התיק נסוב סביב תאונת דרכים קטלנית בה פגע הנאשם, בעת שניסה לעקוף רכב אחר, ברכב שפנה שמאלה והרג הולך רגל. התביעה טענה כי רשלנותו הפושעת של הנאשם ונהיגה פזיזה הובילו לתאונה, ואילו ההגנה טענה כי מדובר באירוע מצער. בית המשפט המחוזי קיבל את גרסת התביעה לאירועים, אך הרשיע את הנאשם בעבירה הפחותה בשל היעדר ראיות מספיקות לפזיזות. בית המשפט העליון, בהחלטה פה אחד, דחה את שני הערעורים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהעדפתו של בית המשפט המחוזי את גרסת התביעה לאירועים על פני זו של הנאשם והסכים כי נהיגתו של הנאשם היוותה רשלנות רבתי. עם זאת, בית המשפט הסכים גם עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם פעל בפזיזות. לפיכך, אישר בית המשפט את ההרשעה בגרימת מוות ברשלנות. בהתייחסו לגזר הדין, מצא בית המשפט כי נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות מעמדו כעולה חדש וכמטפל במשפחה חולה, ראויות לעונש קל יותר. לפיכך, הפחית בית המשפט את עונש המאסר לשנה וחצי, שמחציתה ירוצו בפועל והמחצית השנייה על תנאי. בית המשפט גם הותיר על כנו את פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם למשך עשר שנים כפי שהורה בית המשפט המחוזי.