ע"פ 4576/18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את ערעור ההסגרה. המערער, המבוקש בארה"ב לצורך הסגרה, אינו יכול להיות מוסגר לפי סעיף 2א לחוק ההסגרה שכן קיים הסכם הסגרה בין שתי המדינות, והעבירה שבוצעה נחשבת לניתנת להסגרה. עוד מצא בית המשפט כי התשתית הראייתית לבקשת ההסגרה מקיימת את הדרישות לפי סעיף 9 לחוק ההסגרה, ומציגה טענה לכאורה נגד המערער. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לא תהיה כל פגיעה בתקנת הציבור אם יוסגר המערער, כפי שנטען על ידי ההגנה. השופט הגיע למסקנה כי התקיימו כל התנאים הפרוצדורליים והמהותיים להסגרה והמליץ לדחות את הערעור, דבר שהוסכם על ידי העמיתים. גם השופט נ' סולברג והשופט י' קרא הסכימו עם ההחלטה.