ע"א 36/99

תקציר

המבקש הגיש תביעה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בה ביקש לאכוף הסכם משנת 1991 לרכישת דירה מהמשיב. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והוביל את המבקש לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קבלת ראיות נוספות. לאחר דיון חוזר, דחה בית המשפט המחוזי שוב את התביעה והורה למבקש לשלם הוצאות. המבקש, שלא היה מודע לפסק הדין השני של בית המשפט המחוזי, ערער לבית המשפט העליון פעם נוספת. הוא ביקש עיכוב ביצוע פסק הדין, לרבות העברת זכויות בדירה מהמשיבה לאחיינו, המתגורר עמה, ותשלום הוצאות משפט. המשיבים הסכימו לעיכוב בהעברת הזכויות בדירה, אך ביקשו לאפשר רישום משכנתא להבטחת הלוואת האחיין לרכישת הדירה. המבקש טען כי מניעת רישום המשכנתא נחוצה כדי לשמור על המצב הקיים ולהגן על האינטרסים שלו. בית המשפט איזן בין האינטרס של המבקשת לשמור על אפקטיביות הערעור לבין האינטרס של המשיבה במימוש רכושה. בית המשפט קבע כי יש להותיר את הוראת השעה האוסרת על שינוי זכויות בדירה, נוכח דרישת המשיב לרישום משכנתא. הצו אפשר למשיבים להגיש בקשה מחודשת לביטולו או להפחתתו אם המשיב נזקק לטיפול רפואי צמוד או להשגחה. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לעכב את תשלום הוצאות המשפט מפסקי הדין הקודמים. פסק הדין פירט את האפשרויות העומדות בפני המבקש למתן ביטחון וקבע כי התיק יועבר לרשם להמשך בחינה. ככלל, פסק הדין ביקש להגן על האינטרסים של שני הצדדים, להבטיח את זכותו של המבקש לערער תוך הכרה בצורך של המשיב בביטחון כלכלי.