ו"ע 1018/06

תקציר

המערערת רכשה מקרקעין ממינהל מקרקעי ישראל ורשמה אותם כמלאי עסקי. בעת הדיווח על העסקה לרשויות מס מקרקעין, כללה המערערת את מס ערך מוסף (מע"מ), וכתוצאה מכך תשלום יתר של מס רכישה. המערערת גילתה את הטעות בדצמבר 2005 וביקשה תיקון, אך רשויות המס סירבו, בנימוק של חלוף הזמן לפי סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין. המערערת טענה כי רשויות המס גבו מס שלא כדין וכי יש להחזיר את המס שנגבה ביתר. בנוסף, אין לתקן את הטעות על סמך חוק ההתיישנות, מה גם שמדובר בטעות של הרשויות. המשיב הודה כי לא היה צריך לכלול את המע"מ וכי אילו התיקון היה מתבקש בתוך ארבע שנים, ניתן היה לשנות את השומה. עם זאת, הם טענו כי לא ניתן להאריך את מגבלת ארבע השנים. בית המשפט, בהסכמתו עם המערערת, קבע כי מאחר שרשות המסים חישבה תחילה את השווי בצורה נכונה ורק שינתה אותו בשל טעות, ראוי לקבל את הערעור. השופט נתן ארכת זמן לתיקון השומה והורה למשיב לתקן אותה, למרות שהמגבלה הסטטוטורית חלפה. פסק הדין הדגיש את טעותן של הרשויות ואת הצורך לתקנה, מה גם שהיא נהנתה מטעותו בתום לב של המערערת. בית המשפט ציין גם את עקרון האמת במיסוי, הגובר על כללים פרוצדורליים. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.