בד"מ 11/22

תקציר

פסק הדין מזכה את עו"ד אלון צ'יצ'יאן מהאישומים שהוגשו נגדו על ידי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין. הוועדה טענה כי צ'יצ'יאן הפר את כלל 40 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) בכך שניכה שלא כדין שכר טרחה מכספי הפיקדון שהתקבלו עבור מרשו. עם זאת, פסק הדין מסכם כי הנמען (Ceichian) פעל בהתאם לכלל 40, המאפשר ניכוי כספים מלקוח אם יש הסכם מראש והלקוח מקבל הודעה. לנמען היה הסכם שכר טרחה עם לקוחו, והוא הודיע ללקוח על הסכומים שנוכו. המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכם שכר הטרחה, ובפרט סעיף 2.4, שלטענת המקבל מזכה אותו ב-15% משכר הטרחה שפסק בית המשפט. הנמען הביא ראיות, לרבות עדות של עורך דין מנוסה והחלטת הבהרה מבית המשפט, לתמיכה בפרשנותו להסכם. פסק הדין מדגיש כי יש לפרש את הדין המשמעתי בקפדנות וכי סכסוכים אזרחיים על פרשנות הסכמים צריכים להיות מוכרעים בבתי משפט אזרחיים. בנוסף, פסק הדין דוחה את ניסיונה של המתלוננת להכניס את סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין כבסיס להליך משמעתי, שכן הוא לא הוזכר בתלונה הראשונית וחורג מתחום עבירות המשמעת. ככלל, פסק הדין מוצא את הנמען לא אשם באישומים ומדגיש כי המחלוקת הייתה צריכה להיפתר באופן אזרחי. ההחלטה מועברת לצדדים על ידי המזכירות.