סע"ש 3799-04-22

תקציר

בית המשפט מקבל את תביעת התובע ופוסק לטובתו. הנתבעת חויבה לפצות את התובע בגין מספר הפרות לפי דיני העבודה בישראל. ראשית, בית הדין פוסק לתובע פיצויי פיטורים בגין התפטרותו לפי חוק הפיטורים עקב איחור בתשלום שכר, אי תשלום שעות נוספות ואי הסדרת ביטוח פנסיוני, נסיבות בהן אין לצפות מהעובד להמשיך לעבוד. עם זאת, בית הדין אינו מטיל את פיצויי הפיטורים המרביים בשל נסיבותיו הספציפיות של התובע ובמקום זאת פוסק לו 16,975 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההתפטרות. שנית, לתובעת נפסקים הפרשי שכר בסך 74,954 ₪ בגין עבודה מוכחת בשעות נוספות, לרבות הפרשי ריבית והצמדה ממועד נקוב. שלישית, בית המשפט פוסק לתובע פיצויים בגין הלנת שכר בסך 8,000 ₪ בגין איחור שיטתי בתשלומי השכר, למרות שלא מצא כל הצדקה לעיכובים. רביעית, התובע זכאי לפיצוי בסך 9,020 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני על ידי המעסיק, בהפרשי ריבית והצמדה ממועד מסוים, המכסות את התקופה שבין נובמבר 2019 לאוקטובר 2021. חמישית, לתובע נפסקים 4,759 ₪ עבור פדיון ימי חופשה שנתית ו-5,292 ₪ עבור דמי הבראה, שניהם כוללים הפרשי ריבית והצמדה מאוקטובר 2021. לבסוף, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע 7,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד, ופוסק לתובע 4,000 ₪ הוצאות ו-20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. לנתבע ניתנים 30 יום לפצות את התובע מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.