תמ"ש 18541-01-22

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך זכויות קניין בין שני אחים (התובע והנתבע) בעקבות מות אמם. לאחר מות אביהם נרשמו זכויות הקניין על שם אמם. לאחר מכן חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר, מתוך כוונה להעביר זכויות אלה לשלושת ילדיה (כולל הנתבע) ללא תמורה. עם זאת, העברה זו לא הושלמה באמצעות רישום. בהמשך חתמה האם על תצהירי מתנה, בהם העבירה מחצית מזכויות הקניין לנתבע, שהיו רשומות. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הוראות ייפוי הכוח הבלתי חוזר או עסקת המתנה גוברות. בית המשפט פירש את הדין בעניין מתנות, וקבע כי ייפוי כוח בלתי חוזר עונה על דרישת הכתב למתנה. בנוסף, נקבע כי האם, בהיותה נותנת המתנה, ויתרה במפורש על זכותה לחזור בה מהמתנה בהוראות ייפוי הכוח, ומשכך, עסקת המתנה המאוחרת יותר לנתבע אינה תקפה. בית המשפט קיבל את תביעת התובעים, הורה על ביטול הרישום לטובת הנתבע והורה לו לשאת בהוצאות התובעים. פסק הדין העדיף את התובעים, והבטיח כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר, בהיותו התחייבות בכתב, יקבל קדימות על פני עסקת המתנה שלאחר מכן.